"מה? לא בשר ולא חלב? מה נשאר לך כבר לאכול?" מזדעקת אחת ממכרותיי לאחר שסיפרתי לה שאני אוכלת בשר רק פעם או פעמיים בשבוע.

חלב הפסקתי לצרוך בעקבות מחשבות עמוקות על עתיד תמונת הדם שלי (כולסטרול שסירב לרדת בתזונה מערבית רגילה) ואחרי קריאה חוזרת ונקראית בספרו של אריה אבני "שוטי החלב" - מומלץ מאוד למי שמחפש דעה קצת, רק קצת, שונה על מה שנכנס לפה שלו.

ואכן, מזת רעב אנוכי, מסכנה שנשאר לה לאכול "רק"

דגנים: חיטה (לחם ומאפים, כל סוגי הפסטות), שעורה, אורז, שיבולת שועל, כוסמת, קינואה, דוחן ועוד,

קטניות:חומוס, עדשים ירוקות, שחורות וכתומות, שעועית אדומה, מפוספסת, שחורה ולבנה, מאש, אזוקי ופול, תורמוס ואפונה, וגם מלכת הקטניות: סויה (טופו וחלב סויה),

 ירקות ופירות: קצרה היריעה מלפרט, מקורות איכותיים לשומן: אגוזים, גרעינים, זיתים, אבוקדו, מעט חמאה ודגים לפעמים וביצים על תקן יום יומי.

החוכמה היא לצאת מהמסגרת, הרבה אנשים  עדיין אזוקים לתפיסה של הבשר או מוצרי החלב כעיקר הארוחה ומתייחסים לדגנים-קטניות-ירקות כאל התוספות המקשטות את הצלחת. שגרת הארוחות של שניצל-צ'יפס -סלט מתאימה מאוד לילדים שצריך לעבות מעט את מותניהם הגבעוליים אך מיותרת לרובנו, האנשים הבוגרים שמכניסים, בדרך כלל, יותר אנרגיה מאשר מוציאים אותה. ילדים, נשים בהריון ומניקות, וגם ספורטאים צריכים כמות גדולה יותר של חלבון איכותי מרובנו ולהם יש לבשל בשר, ביצים, עוף ודגים לצריכה יום יומית.

לא חייבים בשר, את זה יודעים הרבה צמחונים בריאים ואנרגטים, אבל זה טעים עונים להם קרניבורים מזילי ריר. ובאה אנוכי, הקטנה, ואומרת - בשר זה טעים, אפילו טעים מאוד לפעמים, אבל כמה פעמים בשבוע אתם אוכלים בשר באמת טעים, טעים מאוד? רוב נתחי בשר והעוף הנאכלים על ידי רוב הציבור הם סוג של פשרה סרת טעם. סתם חזה עוף, או קציצה ברוטב הם לא שווי ערך לסטייק משובח עז טעם ורווי מיצים שנעשה כמו שצריך. סטייק אחד טוב שווה לי יותר מעוד שניצל מאתמול מחומם לעייפה. שווה לי בשומנים, בחלבונים וגם, תסלחו לי, שווה מבחינת המשאבים, הן הפיננסים שלי והן משאבי כדור הארץ שכורע תחת עומס יצור הבשר העולמי (כל ק"ג בשר מבזבז כמות מים אדירה שהשקתה את הדגנים שאכלה אותה חיה וגם הזיהום שבגידול החיה ושחיטתה).

ואם זה טוב יותר לגופנו, לכיסנו ולעולמנו לאכול יותר חלבון ממקור צמחי מדוע לא כולם עושים את זה?

פשוט כי כולם צריכים לראות את הבשר בצלחת. כי אמרו לנו שבשר זה בריא וחשוב אז אנחנו מהדרים במצווה ואוכלים כל יום, ולפעמים גם פעמיים ביום, ומעמיסים על גופנו, ומעמיסים על תקציבנו, ומעמיסים על עולמנו את הרגלי הדורות הקודמים. תמיד נחשב הבשר למזון נחשק, ונאכל בהזדמנויות מיוחדות, היום כל יום הוא הזדמנות מיוחדת. מאכלים מסורתיים רבים הנם בשר / עוף / דג שעורבבו עם מעניקי נפח זולים על מנת שיהיה אפשר להאכיל 8 נפשות ב200 גרם בשר: קובה, געפילטע פיש, חמין, קציצות כרישה, מיני כיסנים- הרביולי האיטלקי, דים סם סיני, גוש ג'י'ג'ה הבוכרי, אפילו מזונות אסייתים מסורתיים אך מודרנים אצלנו כמו סושי ונודלס הם מנות מאוזנות הלוקחות מעט חלבון מן החי ומשכילות למתוח אותו לכדי מנה עשירה אך מאוזנת בירקות ופחמימות. נדמה לי שעם השנים וההתקדמות הלכנו מעט אחורה, תרבות השפע הופכת אותנו למעתירי מותרות ומשופעי טוב, יותר מדי טוב יש לנו בצלחות והטוב הזה משפיע לרעה על בריאותנו. אז מה לעשות?

לאכול סטייק או עוף פעם בשבוע, בשעות הצהריים על מנת שלא להכביד על שנת הלילה, לתת כבוד למנת הבשר בצלחת, להנות מטעמה המשובח ולכבד את ההשקעה הרבה שהיתה לאנשים ולעולם בנתח הזה על הצלחת.

להמנע ממוצרי חלב שלא תורמים הרבה מלבד הרבה שומן ומעט מאוד סידן (רובו לא נקלט ומופרש בשתן), הרבה לקטוז (סוכר החלב) שמעלה את הסוכר בדם לסוכרתיים ולכולנו, וקזאין (חלבון החלב) שכנראה לא מתפרק כלל וגורם נזקים לרקמות (כך ע"פ ד"ר אבני) - ועוד לא הזכרתי שאריות הורמונים מעודדי גדילה ואנטיביוטיקה.

אז אינני מזת רעב, להיפך, אני אחד האנשים השבעים בתבל. אל תדאגו לי, אני אוכלת טוב. ומה איתכם???