מסונוורת מן השפע המקיף אותי אני פוסעת מבעד דלתות הזכוכית שמנחשות אותי ונפתחות מעצמן ומאפשרות לסופר-דופר-חובק-כל-מרקט לבלוע אותי לתוכו, ממוזג ולכאורה אין סופי ועם זאת גדוש מיני מכמנים, נישות ופינות נסתרות המלאות כל טוב עלום שרק מחכה שאגלה אותו ואאסוף אותו לעגלתי (דרך הקופה הרושמת כמובן) אל תוך ביתי, מקררי, צלחתי וגופי. הסופרמרקט האורגני, הטבעי, הירוק, עם טופו ממליון יצרנים, עשרים סוגים שונים של יוגורט עיזים אורגני, חמישה סוגים שונים של פטריות טריות ודגים טריים, פסטה מקמח מלא בעשרות צורות והקטניות, והתבלינים… זה הכי קרוב לחוויה דתית שאני יכולה לחוות.
אני לא מאבדת את עצמי, יש לי עקרונות מנחים לסופרמרקט אשר מלווים אותי באשר אלך:
- האותיות הקטנות הן אמיתות גדולות: אורגני? טבעי? ארוז באריזה ידידותית לסביבה? זה לא משנה לי. לי חשובים הרכיבים, באותיות הקטנות. על קופסה יפה ואדומה של עוגיות ג'ינג'ר בצורת לבבות אני קוראת: קמח חיטה, שומן צמחי, סוכר, חומרי טעם, מעכב חימצון… את ערמת הג'אנק הזו לא הייתי קונה בשום מקום. אז גם לא כאן. רכיבים נוספים שכדאי להמנע מהם מפורטים במאמר מה לא לאכול.
- סלט של "בריאות": גם אם זה עשוי מטופו או בא מעז, או חטיף מטוגן של ירקות במקום תפ"א, זה לא בריא בהכרח. אם מוסיפים לטופו המון שומן צמחי, או מוכרים שמנת עזים למריחה עם 38 אחוזי שומן או ירקות מטוגנים בשמן שמי יודע מתי פעם אחרונה החליפו זה לא מזון בריאות. אני יכולה למנות כאן את כל המזון המתועש הזה שרוכב על גל הבריאות ומתחפש לכזה, אך קל יותר ללמד את הכלל: מטוגן זה רע, שומן צמחי זה רע, כל הE הם רעים בפוטנציאל, ואם נתקלתם בעמילן מעובד- גם אותו תשאירו על המדף. ולקינוח פרפראות: ממתקי חרובים זה לא כזה גרויסע גליק, בדרך כלל יש בהם המון שומן צמחי וסוכר. כבר עדיף שוקולד והמחקרים האחרונים מראים שמעט שוקולד מריר מאיכות טובה זה טוב ומי החליט שקקאו מזיק כל כך. (ואני לא שוללת בדברים אלו שימוש מושכל בקמח חרובים שעושה פלאות לעוגה כושית).
- כמה שפחות מעובד:אני משתדלת לקנות מוצרי יסוד, חומרי גלם ולא מזן מוכן. כך אני שולטת בכמות ואיכות השומן, כמות הנתרן (מלח) ואיכות חומרי הגלם. אז גם אם הרטבים המוכנים קורצים אלי מן המדף ורומזים לי שבאמצעותם אחסוך חמש דקות וקערה מלוכלכת- אני מעדיפה להכין לבד את הרוטב שלי. כך גם לגבי ממרחים וסלטים מוכנים, טופו מתובל ועוף בגריל, עוגות ולחמים מוכנים, תערובות תיבול לאורז מלאות בשמן ממקור לא ידוע ועמוסות בדרך כלל במלח ותבלינים לא הכי טריים. הכל בגדר חתול בשק.
- מבצע: נכון שרוטב צ'ילי מתוק הוא טעים, ובשבעה שקלים זה גם זול בארבעה שקלים לעומת הסופר השכונתי, אבל אם אקנה בקבוק ענק של רוטב צ'ילי מתוק יש סיכוי טוב שאשתמש בערימת הסוכר הזו ביתר תכיפות. אין לי צורך ממשי בו. בעיקרון זה ניתן להשתמש גם לכיוון חיובי, אם ארכוש טחינה גולמית במבצע, יש סיכוי טוב שאשתמש בה ביתר תכיפות. טחינה זה טוב, מבצע משתלם זה טוב, אז יופי.
- מעט וצמצום הם השפע והעושר החדש: דמו לעצמכם שאתם בחופשה בפאריז, כל יום אתם עוברים בשוק העירוני וקונים בו שני קישואים ובצל אחד, בסופר הענקי והמצוחצח בוחרים פילה דג ים מובחר ונקי, דולים מן המדף איזו פסטה מעניינת ובקבוק שמן זית כתית מעולה ובתולי ובבית רוקחים מהכל ארוחה אחת טעימה מתפוצצת מטריות.. אז זהו, לא חייבים להיות בפאריז בשביל זה. אפשר גם כאן לקנות לארוחה אחת בלבד. אין לנו צורך במזווה מתפקע, יש לנו צורך באוכל ממשי ומבושל היטב. מזווה מתפקע וגדוש יתר על המידה הוא סימן למטבח שלא מנוהל נכון, דגנים מלאים מתעפשים בקלות מעצבנת, פגות תוקף פוגמת בשימורים, קטניות מאבדות טריות במהירות ולחות נתפסת באצות. גם דברי מזון במקפיא מאבדים טעם וערכים תזונתיים עם הזמן. כך שהקנייה בצמצום היא גם דרך מצויינת לבישול בריא וחסכוני.
- אורגני: לשיקולכם. אני מוצאת שהטריות, המבחר, הזמינות והנגישות והמחיר של ירקות השוק קורצים לי יותר.
- מזעור נזקים: היה ועשיתם את טעות השבוע ולקחתם ילדים לקניות, הם רוצים את זה ואת זה ואת זה ועוגיות ומעדן ו…ו…ו…העגלה עולה על גדותיה בג'אנק יקר ומזיק. אני מפעילה שיטת מזעור נזקים: רוצים עוגיות? בואו נבחר עוגיות בלי מרגרינה (שומן צמחי מוקשה). רוצים ממתק? בואו נבחר כזה בלי צבעי מאכל. רוצים חטיף? בואו ננסה למצוא חטיף אפוי או מיובש. עקב האכילס של שיטה זו הוא בצורך האקוטי של ההורה להיות בקיא באותיות הקטנות ולזכור שוופלים מקמח מלא עדיין מכילים את אתה כמות שומן צמחי מוקשה וסוכר כמו וופלים רגילים. אז הגדירו ממה אתם נמנעים, ילדים בדרך כלל מכבדים כללים כל עוד מסבירים להם את ההגיון העומד מאחוריהם (צבעי מאכל צובעים את הגוף מבפנים, מרגרינה זה לא בריא כי היא שומן רע, שמן מטוגן הוא לא בריא כי הוא התקלקל).
- להתחיל בקטן: רוצים לשנות הרגלי אכילה, לעבור לאכילת קטניות, צריכת שמנים לא מזוככים ומוצרי סויה במקום חלב? עשו זא לאט ובהדרגה. קנו מעט עדשים מסוג אחד, בשלו אותם וצרכו אותם כמנה ייעודית. אל תתנפלו על שקי הדגנים והקטניות כאילו אתם עומדים להכין ארוחה הודית של 20 מנות קטנייה שונות, אם הגוף שלכם לא רגיל לעכל קטניות ודגנים מלאים תנו לו זמן להסתגל לשינוי בהדרגה. גם טבחים מנוסים נופלים בפח יקוש זה, ולהם אני ממליצה להקציב לעצמם קנייה של שנים או שלושה פריטים אקזוטים (קוזו או חומוס מצרי שבור או פריקה או כל מה שטרנדי) לקנייה. גם ככה רובם ישארו במזווה מיותמים עד פקיעת התוקף…